הרבה אנשים היום מאמינים שהתמריץ הכספי הוא התמריץ היחידי שמניע אנשים. אם לא יהיה להם אותו הם לא יעשו כלום. זה לא נכון. לואי פסטר, טסלה, איינשטיין, האחים רייט ואחרים, היו מהתורמים הגדולים ביותר לחברה. הם לא עבדו בשביל כסף. האם מרטין לותר קינג צעד בדרום ארה”ב כי הפקידו לו 10,000 דולר בחשבון בנק בשוייץ? האם רווחים “תמרצו” את גנדי? לא, הם עשו את זה כי הם האמינו בזה. אז כל הדברים הגדולים, שבאמת עזרו לנו, הגיעו בלי תמריץ כספי.
כסף אכן מייצר תמריץ. אבל הוא גם מייצר תמריץ לשחיתות, רמאות, סחר בסמים, ניצול עובדים, מתן שוחד, חיתוך פינות, הכנסת חומרים מזיקים למזון
שלנו, זיהום הסביבה… הוא מייצר כל מיני סוגים של תמריצים. במילים אחרות – זו לא שיטה טובה לייצור תמריץ. אין צורך לעשות את הדברים האלה. אנשים שמחונכים כראוי מרגישים טוב כשהם מוצאים עזרה לטיפול במחלות, הם לא עובדים בשביל כסף.
כשאנשים עובדים בשביל כסף, האם באמת אפשר לבטוח בהם?כשרופא אומר שיש צורך בטיפול שיניים יקר כלשהו, אתה לא יודע אם הוא מנסה לממן יאכטה, או שאכן הטיפול הזה נחוץ. אתה באמת לא יודע. זה קשה, במערכת הכספית, לבטוח באנשים. כשאתה נכנס לחנות ושומע: “יש לי בדיוק את הרכב שחיפשת בחורצ’יק!” “יש לי בדיוק את הדירה שחיפשת!” זה סוג המלאכותיות השטותית שהחברה שלנו מבוססת עליה היום ושלמדנו להתרגל אליה כאילו שככה זה “באופן טבעי”. זה לא – זה חלק בלתי נפרד מהתמריץ הכספי, אנשים לא מדברים ככה כשכסף לא מעורב.
הרבה אנשים חושבים שהפיתרון לעצלנות היא עבודה. בדיוק להיפך. עבודה חוזרנית ומשעממת היא הדבר הנורא ביותר שאפשר לעשות לאנשים. הרבה אנשים היום תקועים בעבודה שהם שונאים, הם בקושי רואים את מי שהם אוהבים, מגיעים הבייתה גמורים מעייפות. בוודאי שהם ירצו להיזרק על הספה ולצפות בטלויזיה. זו לא “עצלנות”, זו התוצאה (!) של דיכוי יומיומי. זו תוצאה של העובדה שהחיים שלהם נשדדו מהם. אנשים שעובדים במה שהם אוהבים, לא צריכים תשלום. התמריץ שלהם הוא לעבוד על הדבר שיש להם תשוקה אליו. הם מתקשים להירדם מרוב מחשבות וקופצים מהמיטה בבוקר. אנחנו חיים בעולם כ”כ חולה היום שרוב האנשים לא יודעים מה זה אומר בכלל. הם מעולם לא ידעו איך לחיות, איך למצוא משמעות בחיים שלהם ולבחור כיוון. הרבה אנשים לא מבינים כשאנחנו אומרים את הדבר הבא: אנחנו לא נגיע לספרי ההיסטוריה של העתיד.
אנשים מדברים על “התרבות המודרנית” אנחנו לא מתורבתים עדיין. כל עוד יש בתי כלא, משטרה, צבאות, בונקרים תת-קרקעיים… כל אלה הם סימנים לכך שאנחנו לא מתורבתים עדיין.
מתכננת ערים בעלת ניסיון בפרקטיקה בתכנון אסטרטגי, מתארי ופיתוח תשתיות. בעלת תואר דוקטור מהטכניון, תחומי ההתמחות שלה כוללים זכויות דיור, תשתיות עירוניות, פרוגרמות והקצאות לצרכי ציבור, שיתופי ציבור, ערים חכמות וחדשנות. כיום היא מרצה, חוקרת וראש המעבדה לעתידים אורבניים באוניברסיטת בר אילן.
חיליק לדרברג
יזם חברתי ומנהל העמותה של פרויקט ונוס. גולש גלים מתחיל ואבא לנטע, בן ונגה. בזמנו הפנוי מקדם נושאים נוספים כמו טבעונות, מינימליזם ופשטות, בריאות טבעית, חינוך אדלריאני, מעגלי שירה, חופש תודעתי ויהדות וקבלה.
ד"ר ליאת יקיר
ד”ר לגנטיקה מולקולרית, בוגרת מכון ויצמן למדע, אמא למאיה ומילאן. מחקריה עוסקים בתחומי הביוכימיה והגנטיקה. כיום יזמית בתחום הגנומיקה הדיגיטלית, וכן מרצה וחוקרת את השורשים האבולוציוניים של ההתנהגות האנושית ומקורותיה הרגשיים. הרצאתה במסגרת כנס TEDx בנושא ‘המדע של האהבה’, זכתה לפופולריות רבה ובימים אלו היא משתתפת כמומחית בתכנית ‘חתונה ממבט ראשון’ בקשת. ד”ר ליאת יקיר מאמינה בהנגשת המדע העכשווי לכולם למען בניית חברה טובה יותר.
ארז ליבנה
מדען מוסמך מכון ויצמן למדע, חוקר עתידים ויזם בתחום החינוך. עסק בעשור וחצי האחרונים במחקר מדעי ביו-רפואי בתחומים של גנטיקה, חקר הסרטן ופיתוח תרופות. ייסד את חברת הביוטק הישראלית Vecoy. ייצג את מדינת ישראל בתוכנית ה-Singularity University בקליפורניה בבסיס מחקר של סוכנות החלל האמריקאית נאס”א במטרה לפתח טכנולוגיות להטבה עם האנושות כולה. ייסד את התוכנית החינוכית “בית הספר הסינגולרי” הפרושה בבתי ספר ברחבי ישראל עליה קיבל פרס חינוך ארצי לשנה”ל התשע”ח. מקדיש את מרצו להכנה לעתיד וליצירת אימפקט חיובי בעולם.
יונתן גן-מור
ממייסדי פרויקט ונוס בישראל. כלכלן, אקטיביסט ומרצה מומחה לכלכלת השפע ולמחסור מלאכותי בן ימינו. כיום, יונתן מוביל את הפרויקט ומרצה על הנושא בכל רחבי הארץ.
