nature2

אנחנו מסכימים שהאדם הוא חלק מהטבע – אין על כך עוררין. הרבה אנשים טועים לחשוב שפרויקט ונוס עוסק בטכנולוגיה ושם אותה בקדמת הבמה. תרשו לנו להתבטא בבוטות: אנחנו מאמינים שכל הטכנולוגיה, וכל המכשירים האלקטרונים, כל המחשבים והצגים הדיגיטליים, כולם ערימה של זבל – אם הם לא משמשים לתועלת האדם. כל עוד אנחנו משתמשים בדלק ונפט ומזהמים את האוויר, את הנהרות, את האוקייאנוסים – זה לא שימוש נבון בטכנולוגיה, זו פשוט דרך מהירה מאוד להרוס את תנאי המחיה שלהם אנחנו זקוקים.

אם להסביר את זה בדרך אחרת: האדם לפעמים מפחד מטכנולוגיה. זו לא הטכנולוגיה שהורסת את העולם, זה האדם. האדם זורק פסולת תעשייתית לאדמה, לאוקיינוסים, מזהם את האוויר. זה האדם. האדם מיירט טילים מונחים, הם לא מנחים את עצמם! אתם צריכים לחשוב על זה – זה בנאדם בסופו של דבר שלוחץ על כפתור ומפיל פצצה על כפר והולך לישון בלילה.

NATUREאז כשאנשים אומרים שהם שונאים את הטכנולוגיה, מה שאנחנו חושבים שהם מנסים לומר הוא שהם שונאים את הניצול שלה והשימוש לרעה שעושים בה היום, בתרבות הנוכחית. כך שהבעיה היא מערכת הערכים שלנו, התרבות, ולא הטכנולוגיה. טכנולוגיה לא חייבת ללכת נגד הטבע. אנחנו מנסים להראות לאנשים שטכנולוגיה חכמה יכולה ללכת עם הטבע, מבלי לפגוע בטבע.

יש אנשים שקשה להם לקבל את הרעיון הזה, אבל אולי אפשר לנסות לחשוב על זה כך: כשבונים היום סכר, בונים אותו בשביל לייצר חשמל בשביל רווח. אבל בעתיד, לפני שמתחילים לבנות פרויקט כלשהו, לא משנה מה, אנחנו עושים קודם מחקר על ההשפעות החיוביות והשליליות של הפרויקט והצוות שעובד על ההשפעות השליליות ימליץ להוסיף בריכות מדורגות שיאפשרו לדגים לחזור חזרה במעלה הנהר ולהשלים את מעגל הרבייה. היום סכר הוא רק מכשיר לייצור חשמל, בעתיד סכר נבנה מתוך ראייה כוללת, מקיפה. היום בחקלאות מטפלים במזיקים ע”י ריסוס רעלים שמזהמים את האדמה, את המזון ואותנו. בעתיד, יעשו שימוש בסוגים שונים של ריחות וצלילים שמרחיקים מזיקים לא רצויים מבלי לפגוע באדמה ולהכניס לנו רעלים למזון. הנקודה היא שאפשר לעשות דברים אחרת. אפשר להשתמש בטכנולוגיה בדאגה לסביבה ומבלי להרוס אותה. למעשה, אפשר להשתמש בה כדי לתמוך בהמשך הקיום שלנו ולשפר את תנאי המחיה בפלנטה שלנו. אנחנו יכולים להשתמש בטכנולוגיה על מנת לנקות את האוויר בקצב פי 1,000 יותר מהיר מקצב הניקוי הטבעי שלו ואנחנו יכולים כמו היום, לזהם אותו בקצב שלא נראה כמותו בעבר.

אבל מה שצריך לזכור, זה שהטבע הוא לא מקום הרמוני ונהדר כפי שמספרים לנו לפעמים בתרבות שלנו. במילים אחרות, אנשים מסויימים אומרים שהם “אוהבי טבע”. אז אנחנו אומרים להם: “אתם מתכוונים שאתם אוהבים צונאמי? רעידות אדמה? טפילי מעיים? צהבת?” כל הדברים האלה טבעיים. אתה לא יכול להיות אוהב טבע, אתה יכול לאהוב אספקטים מסויימים בטבע. מאספקטים אחרים, אתה צריך להישמר – בפרויקט ונוס כאן הטכנולוגיה נכנסת לתמונה.

מה שאנחנו צריכים זה שימוש בטכנולוגיה בצורה ירוקה והומנית, למען בני האדם והסביבה, לא לזנוח את השימוש בה. אנחנו כן רוצים תאים פוטו-וולטאים לייצור חשמל, טורבינות שירתמו את הרוח, את הגלים, כאן הטכנולוגיה יכולה לעשות שימוש לטובת האדם. למה הדברים האלה לא נמצאים יותר בשימוש? קשה לעשות מהם כסף. אם נבטל את הטכנולוגיה מיליארדי בני אדם ימותו תוך זמן לא ארוך. למעשה, ברגע שבני אדם ייצאו נגד טכנולוגיה זו תהיה ההתחלה של סופו של האדם.

nature 3

כשחושבים על זה למשל שיש סכר בקליפורניה שנקרא סכר בולדר שמייצר חשמל, ואם נסגור אותו היום, טונות של מזון יתקלקל במקררים מלוס אנג’לס עד סן פרנסיסקו. רכבות מפסיקות לעבוד, משאבות מים מפסיקות לשאוב, לאנשים אין מים בברז. אנחנו לא יודעים את זה בכלל אבל אנחנו חיים היום בזכות מכונות וטכנולוגיה. לא היו חיים כרגע 7 מיליארד בני אדם אלמלא טכנולוגיה, לא נוכל לייצר מספיק מזון, אנשים יגוועו ברעב. רוב האנשים היום לא היו נולדים בכלל, אלמלא אנשים כמו לואי פסטר, שעזר להפחית מחלות באמצעות מדע וטכנולוגיה.

אם זה עדיין לא לגמרי ברור, היום יש לכל אדם מיליוני עבדים לשירותו, אבל הם כולם מכונות. מה שאנשים היום לוקחים כמובן מאליו. אם נסגור את הטכנולוגיה היום, תחזור העבדות. יכו אנשים ויצליפו בהם חזרה לעבדות. אנחנו תלויים בטכנולוגיה היום, בין אם אנשים מבינים את זה או לא. אז אם בנאדם אומר “אני חושב שיש יותר מדי טכנולוגיה בעולם”, הוא חושב שהוא מאמין בזה. אבל אם אתה אומר לו: “נהדר! אז אני בא אליך הבייתה מחר אני לוקח את הלפטופ שלך, את הסמארטפון, את מכונת הכביסה, את המקרר…” והבנאדם אומר: “לא לא!!” ומרגיש רע. “מה אני, סוג של צבוע או משהו?”. הוא לא צריך להרגיש רע, הוא פשוט לא מכיר דרך אחרת להשתמש בטכנולוגיה. אבל מה שאנחנו באמת רוצים זו טכנולוגיה ירוקה ונקייה, שתשרת את האדם ותאפשר לו לחיות בהרמוניה עם הטבע, שתלך עם הטבע ולא נגדו. על זה פרויקט ונוס מדבר.

לקריאה נוספת:

“חוברת ההפעלה לחללית כדור הארץ” מאת באקמינסטר פולר. אנגלית, 61 עמודים, רמת קריאה – גבוהה. 

ריצ’רד באקמינסטר “באקי” פולר, היה אדריכל, מהנדס, ממציא, פילוסוף ואיש חזון ורוח אמריקאי. עסק במגוון רחב מאוד של תחומים, ביניהם מתמטיקה, קרטוגרפיה וחקר החלל. פולר ידוע בעיקר בזכות פיתוח הכיפה הגאודזית ולזכותו המצאות ופיתוחים רבים נוספים. פולר החליט להקדיש את חייו לפיתוח טכנולוגיה ולמציאת דרכים יעילות לניצול אנרגיה למען רווחת האדם וטובת החברה. בין המצאותיו: מבנה מגורים קומפקטי וידידותי לסביבה, הכדורגל הקלאסי (בעל פאות משושות ומחומשות שאומץ בעבר על ידי פיפא), מכונית יעילה אנרגטית ועוד.

אחת הקונספציות שלו התבססה על רעיון “ספינת החלל כדור הארץ” אותו תיאר בספר “חוברת הפעלה לחללית כדור הארץ” (Operating manual for Spaceship Earth) ובו הוא הסביר את האופן שבו עלינו לנהל נכון את משאבינו על כדור הארץ על מנת לשרוד במסע של האנושות. מתקן “ספינת החלל כדור הארץ” הנמצא במרכז אפקוט שבפלורידה נבנה בהשראתו ב-1982 והמתקן אף בנוי ככיפה גאודזית ענקית.

לרכישת הספר באנגלית | לקריאת הספר אונליין באנגלית | להצטרפות לפרויקט תרגום הספר לעברית

3 Comments

Leave a Reply