מאמרים נוספים

אז מה שאנו מציעים היא כלכלה מבוססת משאבים. כסף לא מייצג יותר את יכולות הייצור שלנו, אין שום ספק בכלל. בכלכלה שלנו, רווחיות של פרויקט מייצגת רק כמה היא יכולה להפוך אדם לעשיר מבחינה כספית, אין לכך שום קשר לתועלת של הפרויקט לחברה.

טריליונים בשנה בכל כלכלות העולם הולכים להוצאות צבא וביטחון. ייצור פצצות, טילים, מטוסי קרב, ספינות, צוללות, טנקים. הסיבה היא משום שעסקי המלחמה תמיד היו רווחיים. הם תמיד הפכו אנשים לעשירים.

כלכלה מבוססת משאבים

בתחילת מלחמת העולם השניה לצבא ארצות הברית היו כ-600 מטוסי קרב מדרגה ראשונה. ארה”ב התגברה במהירות על אספקה קטנה זו ע”י ייצור של יותר מ-90,000 מטוסים בשנה. השאלה שהממשל שאל בתחילת המלחמה הייתה: האם יש לנו מספיק כסף לממן את השלכותיה של המלחמה? התשובה הייתה לא, לא היה להם מספיק כסף (הכלכלה הייתה בשפל), אבל היו להם מספיק משאבים. היו אלה המשאבים הזמינים שאפשרו לארצות הברית להשיג את רמת הייצור הגבוהה והיעילות שהיו דרושות כדי לנצח את המלחמה. למרבה הצער, זה בא בחשבון רק בזמני מלחמה.

פרויקט ונוס מציע לנצל את מלוא היכולת הטכנולוגית גם בזמני שלום. למטרות יצירת חברה בת-קיימא. להקמת בתי ספר, בתי חולים, מעבדות, ולא רק לייצור כלי נשק.

 

כלכלה מבוססת משאבים – העתיד

כשג’נרל מוטורס פשטו את הרגל במשבר הכלכלי האחרון (2008), ממשלת ארה”ב חילצה אותם. אנחנו רואים את אותה תופעה בכל העולם. השוק החופשי עומד לפני קריסה ושום סוג של חילוץ כספי לא יציל אותו. אין מספיק כח קנייה לאנשים כדי לתמוך כלכלית בתעשיות השונות, ודברים רק נעשים יקרים יותר עקב הידלדלותם של משאבים טבעיים. הדלדלות זו נובעת מהצורך להאיץ את הצריכה בלי שום קשר לצורך אמיתי, רק כדי להשאיר את “המשחק הכלכלי” בחיים.

הפיתרון הטבעי במערכת הזו הוא לנוע לעבר פאשיזם. כשאנשים לא יכולים לקבל את צרכי החיים הם יוצאים לרחוב ומנסים להשיג אותם בכוח, או מוחים נגד הממסד. אנחנו רואים את זה קורה עכשיו בכל העולם. בשלב הבא הממשלות יצטרכו להוציא את הצבא לרחוב ולהנהיג משטר צבאי כדי לשמור על הסדר, אבל בסופו של דבר לא יהיה להן כסף לשלם גם לחיילים. אין שום דבר באופק עבורנו חוץ מאנרכיה גמורה, הרס הסביבה או מלחמת עולם אם נמשיך לנסות להנציח את המערכת הזו.המשבר ב-1929

פרויקט ונוס מציע תכנית גיבוי לקריסה הכלכלית והחברתית הנוכחית הצפויה. אם מספיק אנשים יידעו עליו ועל כלכלה מבוססת משאבים, וירצו בהם – הוא יקרה. הוא דורש הקצאה של משאבים לפיתוח שיטות ייצור יעילות ומהירות שמטרתן: דאגה לבני אדם, לא רווח. כפי שכבר ציינו, במערכת הנוכחית אין קשר אמיתי בין רווח לבין סיפוק צרכי החיים מאחר וחוקי המשחק השתנו. ב-1929 בזמן שאנשים רעבו ללחם, אסמים שהיו מלאים עד אפס מקום לא חילקו את המזון הזה משום שהחקלאים ניסו להישאר “רווחיים”.

אותן המגמות תקפות להיום. ביכולתנו לדייר, להאכיל, להלביש ולדאוג לכל אדם על הפלנטה לכל צורך שהוא. אבל זה לא יקרה מתוך המערכת הזו. נדרש סוג חשיבה אחר שנעדר מהנוף. נדרשות החלטות העומדות בסתירה מוחלטת לאידיאולוגיה השלטת. הורדה של שעות העבודה, הפחתה של מספר העבודות והצריכה ולא העלאתן. פרוייקטים ממשלתיים לא למטרות רווח שיספקו שירותים אוטומטיים בזול, קבלת החלטות באמצעות מחקר ולא באמצעות חוקי השוק. לפרויקט ונוס רשימת המלצות שלמה, אך נדרשת תמיכת הציבור כדי ליישמה, הפיתרון הזה לא ייכפה על אף אחד. אנחנו לא מאמינים בכפייה ובאלימות.

אם אתם רואים חסרונות בכלכלה מבוססת משאבים או בפרויקט ונוס אתם מוזמנים להצטרף ולעבוד על לפתור אותם. אנו מזמינים ביקורת בונה ושאילת שאלות.

ז’ק פרסקו (מנהל הפרויקט) מסביר מהי כלכלה מבוססת משאבים