אז מה שאנו מציעים היא כלכלה מבוססת משאבים. כסף לא מייצג יותר את יכולות הייצור שלנו, אין שום ספק בכלל. בכלכלה שלנו, רווחיות של פרויקט מייצגת רק כמה היא יכולה להפוך אדם לעשיר מבחינה כספית, אין לכך שום קשר לתועלת של הפרויקט לחברה.
טריליונים בשנה בכל כלכלות העולם הולכים להוצאות צבא וביטחון. ייצור פצצות, טילים, מטוסי קרב, ספינות, צוללות, טנקים. הסיבה היא משום שעסקי המלחמה תמיד היו רווחיים. הם תמיד הפכו אנשים לעשירים.
בתחילת מלחמת העולם השניה לצבא ארצות הברית היו כ-600 מטוסי קרב מדרגה ראשונה. ארה”ב התגברה במהירות על אספקה קטנה זו ע”י ייצור של יותר מ-90,000 מטוסים בשנה. השאלה שהממשל שאל בתחילת המלחמה הייתה: האם יש לנו מספיק כסף לממן את השלכותיה של המלחמה? התשובה הייתה לא, לא היה להם מספיק כסף (הכלכלה הייתה בשפל), אבל היו להם מספיק משאבים. היו אלה המשאבים הזמינים שאפשרו לארצות הברית להשיג את רמת הייצור הגבוהה והיעילות שהיו דרושות כדי לנצח את המלחמה. למרבה הצער, זה בא בחשבון רק בזמני מלחמה.
פרויקט ונוס מציע לנצל את מלוא היכולת הטכנולוגית גם בזמני שלום. למטרות יצירת חברה בת-קיימא. להקמת בתי ספר, בתי חולים, מעבדות, ולא רק לייצור כלי נשק.
