התיישנות מתוכננת (השבתה מתוכננת)

הידעת? התעשייה היום מייצרת מוצרים כך שיתקלקלו ויתבלו תוך זמן קצוב. לא מדובר רק במכשירים אלקטרוניים כמו מדפסות, מחשבים, מכשירי דיוידי, אייפודים וכו’, אלא גם במקררים, קומקומים, מכונות כביסה, מכוניות, נורות, בטריות, בגדים, נעליים… כלומר, אנו לא עושים שימוש בטכנולוגיה שזמינה לנו היום עקב הצורך של הכלכלה הנוכחית בצריכה מתמשכת.

“הכלכלה הקלאסית בוססה על האמונה שהטבע מקמץ בנדבנותו, ושעל המין האנושי להתעמת עם רוח הרפאים של המחסור… טכנולוגיה מודרנית וכל ההרפתקאה של יישום מדע יצירתי לעסקים הגדיל את הפרודקטיביות באופן כה עצום… האירוניה המהותית והמרירה של השפל הכלכלי הנוכחי שוכנת בעובדה שנמנעת ממיליונים של בני אדם רמת חיים מספקת בזמן שבו האסמים והמחסנים של העולם עמוסים באספקה עודפת ששברה את רמת המחיר כ”כ עד שהפכה ייצור חדש ללא מושך ולא רווחי… מפעלים, מחסנים, ושדות עדיין נמצאים בשלמותם, ומוכנים לייצר בכמויות בלתי מוגבלות, אבל הדחף לעשות זאת שותק בידי ירידה בכח הקניה… יש לנו יותר מדי מהכל…”

איך לצאת מהשפל הכלכלי באמצעות השבתה מתוכננת. ברנרד לונדון, (1930)

זוכרים את הטלפונים הישנים המאסיביים? הם לעולם לא היו נשברים. הפלאפונים שלנו היום מהונדסים כך שיעבדו רק קצת אחרי האחריות, ואז הם מתחילים להשבר ולהתבלות. זה לא מקרי. בהרבה מדפסות היום יש שבב שסופר את כמות ההדפסות ולאחר זמן מסויים גורם לשגיאה שדורשת את תיקון המדפסת. עלות התיקון גדולה מקנית מדפסת חדשה וכך נמשך מעגל הצריכה…

למה? בוא נשאל את עצמנו: מה היה קורה אם היינו משתמשים בטכנולוגיה הנוכחית לייצור המוצרים הטובים והעמידים ביותר? ובכן, היה פחות צורך בקניה ותיקונים, כלומר… פחות עבודות ופחות צמיחה כלכלית. למעשה, אם היינו מייצרים מוצרים בטכנולוגיה בת זמננו – הכלכלה כפי שאנו מכירים אותה היום – הייתה מפסיקה לתפקד.

בזמן השפל הכלכלי הגדול ב-1929, התגלו “בעיות” בכלכלה כאשר המוצרים שיוצרו פשוט היו “טובים מדי” והחזיקו מעמד “זמן רב מדי”. השבתה מתוכננת היא שיטה שפותחה על מנת לפתור “בעיות” אלה שכלכלנים רואים כמצב בו השוק “מגיע לרוויה” (אין יותר ביקוש למוצרים נוספים). השבתה מתוכננת עוזרת לשמור על הצריכה כמצב מתמשך.

לא רק שהשבתה מתוכננת זה ביזבוז עצום בכח אדם ומשאבים, אלא שהדבר גורם לזיהום סביבתי עצום. אם מכוניות, סוללות, נורות, קומקומים וכו’ היו נשמרים 15 שנה ויותר, לא היינו רואים את הררי המזבלות שהתרבות שלנו מייצרת. אלו לא כורח המציאות, אלא תוצר ישיר של כלכלה כושלת.