קודם כל, אנשים תמיד שואלים “מתי נראה את העתיד הזה?”. אנחנו לא יודעים אם יהיה עתיד. אנחנו עשויים להשמיד את עצמנו במלחמה עם איראן, או להרוס את הסביבה. זה תלוי Read More
במערכת הכספית, אנחנו משתמשים בכסף כאמצעי חליפין. עם זאת, כסף לא מייצג את Read More
כן. בתחומים מסויימים. הם יאהבו את כדור הארץ וישמרו עליו, יושיטו יד לשלום כשהם פוגשים מישהו מתרבות אחרת ויגידו: “הערכים שלך שונים משלי, הייתי Read More
כן. כל מה שדרוש כדי לקיים את הרעיון הזה כבר קיים. למעשה בשביל ליישם ‘כלכלה מבוססת משאבים‘ בצורה הפשוטה שלה הייתה לנו מספיק טכנולוגיה כבר בשנות ה-60.
מה שחסר בחברה שלנו הוא לא טכנולוגיה, אלא סדר עדיפויות והסתכלות מקיפה על כלל החברה כשמקבלים החלטות. למשל פאנלים סולארים וטורבינות רוח הן טכנולוגיות שקיימות כבר עשרות שנים הסיבה שלא משתמשים בהן בצורה נרחבת לא קשורה ליכולת הטכנית שלנו, להאם אנחנו יודעים להמיר קרינת שמש לאנרגיה חשמלית או לא, אלא דווקא לצורת קבלת ההחלטות בחברה שלנו, כלומר למערכת הכלכלית-חברתית-תרבותית שלנו. אותו הדבר לגביי הטכנולוגיה של התחבורה הציבורית. יש לנו טכנולוגיה דיי מוצלחת כבר קרוב למאה שנים, למעשה הרכבת התחתית בלונדון החלה לפעול ב-1860 – אז למה אנחנו לא רואים את זה היום? זו שאלה מצויינת וניתן למצוא עליה את התשובה כאן.
בנתיים מוזמנים לצפות בסרטון של 12 דק’ על הטכנולוגיה הקיימת, מה יהיה בעתיד הקרוב ומה יהיו ההשלכות של הפיתוחים הטכנולוגיים האלו עלינו אם לא נשנה את צורת החשיבה והמערכת הכלכלית שלנו בזמן.
האדם מחוקק חוקים וחותם על אמנות, אבל אם אותה האמנה מפסיקה לשרת את האינטרסים של המדינה הזו שחתומה עליה, היא תפר אותה. את רוב החוקים והאמנות מפירים. אז אנחנו גדלנו Read More
הרבה אנשים מפחדים מהמיכון, מהאוטומציה ומהטכנולוגיה היום – ובצדק אם מסתכלים על זה מנקודת המבט שלהם. השימושים היום של הטכנולוגיה הם לא אנושיים, הם לא דואגים לכלל האדם. נתנו לאדם מסוק, שיכול לשמש להטסת פצועים מהואדי לבית החולים במהרה, או שאפשר לשים עליו Read More
הרבה אנשים שואלים אותנו: אתם טוענים שאפשר לקיים עולם בלי צבאות, זה אולי נחמד לשוויץ, אבל מה ישראל אמורה לעשות עם החמאס?
כשז’ק פרסקו, מייסד פרויקט ונוס, היה בערך בן 25 הוא שאל את עצמו אותה שאלה. הוא שאל את עצמו: “ז’ק, בחייך, איך Read More