נדמה שאנחנו נמצאים בעיצומם של ימים מאוד קשים באזור הזה. ובתוך כך, רגשות עזים מאוד מציפים רבים מאיתנו. רבים מתחלקים למחנות שמשמיעים שוב ושוב את אותן המנטרות. לפעמים זה נדמה שהן חוזרות על עצמן כ”כ הרבה שהתגובות אליהן הן כמעט אוטומטיות, ושאנשים לא באמת מסוגלים להקשיב אחד לשני. לפעמים נדמה שכולם לא באמת יודעים מה כדאי לעשות, אבל עסוקים מדי במתן עצות מכדי להודות בכך בכנות, מה שקשה מאוד לעשות. רבים מאיתנו לא יכולים שלא לשאול את עצמם איך אפשר להחזיר את תחושת הביטחון? את השקט?
אז אם אנחנו משקים את עצמנו בגשם העצות שממטיר עלינו מכל עבר, כמה מוסכמות נוטות לחזור על עצמן. אחת מהן, היא שהציבור כרגע ככל הנראה מצפה מהממשלה להחזיר את השקט. שזה מעניין מאוד, כי כשאנחנו מסתכלים על התפקוד שלה בכל התחומים האחרים (דאגה לטיפול רפואי, דיור, אוויר נקי, גישה לצרכי החיים), הכישלון הוא כמעט מקיר לקיר. לפעמים קשה לנו למנות דבר אחד שהממשלה עושה כמו שצריך. לא תחבורה בטוחה ויעילה, לא שיפור בהישגים במתמטיקה – פשוט כלום! למה אנחנו בכלל מצפים מהם לדעת להתמודד עם בעיות בין עמים? הרי בכל פירמה גדולה, חברי הדירקטוריון היו תוהים מזמן מה המנהלים של אותה חברה עדיין עושים בתפקיד? ואיך הם בכלל קיבלו אותו? מה ההכשרה שלהם לתפקיד? נראה שהם לא יודעים בכלל מה הם עושים.
והם באמת לא יודעים מה הם עושים. למעשה, אף פוליטיקאי, מימין או משמאל, מעולם לא העלה את התוצרת החקלאית, הפך מכוניות לבטוחות יותר, האריך את תוחלת החיים – אין להם את ההכשרה לנושא. בכל פירמה גדולה יש ראיונות עבודה, דרישות הכשרתיות לתפקיד, ובממשלה הקשר בין התיק לבין ההבנה של מחזיק התיק בנושא הוא מקרי בהחלט. זה לא מדהים? אם ניקח צעד אחורה ובאמת נסתכל על הדרך בה הם פועלים, אפשר לראות שפוליטיקאים הם בסה”כ סוג של יחצ”נים של עצמם, ודוברים של אלו שמממנים אותם שמומחים בלהראות מקצועיים ומבינים, ולפעמים בעלי כוונות טובות – אבל אין להם שום ראייה עמוקה יותר של הבעיות מאשר הבנאדם הממוצע ברחוב. הם לא יודעים דבר וחצי דבר על אנתרופולוגיה תרבותית, אקולוגיה, טכנולוגיה, יחסי אנוש – כלום. זה לא נוגע רק למי שכרגע מצויים בשלטון. במילים אחרות, האם שלי יחימוביץ’ ויצחק הרצוג אנשים נחמדים? אולי, אבל הם באמת לא יודעים מה לעשות – אנחנו מדברים על כל הפוליטיקאים. הם לחלוטין בלתי כשירים לפתרון הבעיות החברתיות או לניהול החברה.
לכן אנחנו אפילו לא היינו מצפים מהם לפתור את המצב הנוכחי כמו את אלו שהיו לפניו, וכל מה שהם מסוגלים לעשות בנידון הוא לברבר את עצמם לדעת על כך ש”השקט בדרך”, להציג את הפעולות שהם מציעים לנקוט ככאלה שישיבו את הביטחון ולקוות שהעניינים ירגעו מעצמם תוך זמן מה, כך שיוכלו לייחס את הרגיעה למעשים שלהם. בחינה מדוקדקת של הדברים מעלה ספק גדול אם יש איזשהו קשר בין השניים חוץ מאשר אולי תרומה להחמרה או הימשכות של המצב.
אבל באמת, אי הרצון של הצד השני לתקוף אותך – זה מה שאתה מעוניין בו. לא להציב שומר חמוש נוסף בכל קניון או תחנת אוטובוס, ואם זה לא עובד “אז אולי שניים?”… אם יש יותר ממיליון ערבים ישראלים בתוך הקו הירוק, ולכם אין את היכולת להבדיל בין אלה שעומדים לדקור מישהו לבין הרוב שאין להם שום כוונה לפגוע באיש; אם אתם מאמצים את הטקטיקה הזו, אנחנו יכולים להבטיח לכם דבר אחד – שאתם תצטרכו הרבה מאוד שומרים חמושים. במילים אחרות, הפתרונות המוצעים הם באמת לא רלוונטיים. ההנחה שע”י הצבת מצלמות בכבישים… אירועי אלימות כבר התרחשו במקומות שהם לא כבישים. לזה קוראים טיפול במצב? באמת שאלה סוג של פתרונות של טמבלים, ובטח לא מה שהיית מצפה ממי שמקבלים סמכויות לשמירה על ביטחון האומה כולה.
אז בפעם הבאה שכל אחד מהפוליטיקאים בשלטון מסיימים לומר את דבריהם, תשאלו את עצמכם: “מה הם בעצם אמרו עכשיו?” בדר”כ כלום גדול. “המשטרה עושה עבודה מסורה”, “כוחות הביטחון פועלים בנחישות” – אתם דובר של צה”ל והמשטרה? “על האזרחים לגלות ערנות” – וואלה, טוב שציינתם, אחרת לא היינו חושבים על זה. “אנחנו נלחמים נגד אויב אכזר” – זה נשמע נהדר כי זה מעורר הזדהות, אבל גם זה ידוע ולא רלוונטי! מה *אתם* מתכננים לעשות בנידון? מהי אסטרטגית הפעולה שלכם? מהן התכניות שלכם? איום הטרור נולד אתמול? אם מנקים מהנאום את כל הרעש והחוסר רלוונטיות בדר”כ נשאר מעט מאוד שהיה מספק אתכם. זה יותר מענה רגשי מאשר דיווח אמיתי על איפה אנחנו עומדים בדרך לפתרון, משום שאין פתרון בדרך ואין תכניות, משום שמדובר באנשים חסרי כל הכשרה לתפקיד.
אם עדיין קשה לכם להבין לאן אנחנו חותרים עם זה: כשרופא מדווח למשפחה על מצב החולה אחרי שהצוות הרפואי ייצב את מצבו הוא יודע לספר להם על כך שהם עצרו את הדימום בטחול, או שהם צריכים לבדוק איך הגוף יגיב להשתלה כדי להחליט אם כדאי ללכת על הליך כזה או אחר. הם בדר”כ לא פותחים בהצהרה: “תשמעו, אנחנו מתמודדים עם וירוס אימתני ששואף להשמיד את בן המשפחה שלכם”, אתם לא תשמעו יותר מדי פרופגנדה מרופא מנתח, משום שהוא לא צריך להסתיר את חוסר הכשירות שלו. הוא יודע מה הוא עושה, ולכן הוא לא מחפש איך לסבן אתכם. באמת צריך לחשוב על מה שאנחנו אומרים.
אז להגביר את פרישת כוחות הביטחון באופן נקודתי במקומות בהם יש התפרעויות, כל אלה באמת בלתי נמנעים לטווח הקצר. אתה לא יכול לשבת מאחור ולתת לאנשים לדקור אנשים אחרים או לתקוף מכוניות נוסעות. אבל ביטחון אמיתי, אם באמת נחשוב על זה, הוא כשהצד השני לא מעוניין לתקוף אותך. איך לגרום לצד השני לא לשנוא אותך מלכתחילה, זו השאלה.
“טוב נו, זה בלתי אפשרי! הרי תראה עם מי אתה מתמודד! הם חיות!”. אם נחשוב על זה, הם באמת פשוט תוצר של תרבות מסוימת. אם אתה כיהודי, היית נלקח, כתינוק, למשפחה בתרבות של בודהיסטים ומגיל אפס אתה מקבל אך ורק חינוך בודהיסטי, והיו שולחים אותך לבית ספר באותה תרבות, היית גדל להיות בודהיסטי. ואם אתה היית כתינוק נלקח לארה”ב לכפר של נוצרים בפטיסטים, ומסביבך כולם נוצרים בפטיסטים כנראה היית עכשיו הולך לכנסייה הבפטיסטית בימי ראשון, ואולי היית משתתף בהפגנות נגד הומוסקסואליות וצועק שהם ביטוי של השטן. האם אתה משוגע? האם אתה רשע? לא, אתה נורמלי לחלוטין ומותאם לתרבות הזו.
אחרי הכל – מהם בני אדם? אם אתה גדל ומגיל אפס כל מה שאתה שומע זה “מוות לערבים”, “מוות ליהודים”, “מוות לאיטלקים”, לא משנה איפה אתה גדל, אם זה מה שהיית שומע שם באופן מתמשך מגיל קטן מאוד, ומעט מאוד נקודות מבט נגדיות, אתה היית מאמץ את נקודת המבט הזו. אחרי הכל, מה ילד קטן יכול לענות לנקודת מבט כזו אם הוא שומע אותה מאמא שלו בגיל 3? הוא לא יכול לבוא ולומר לה: “הי אמא, את לא חושבת שאת קצת מגזימה? אחרי הכל, גם הם בני אדם, וגם אנחנו עשינו דברים לא טובים כ”כ להם”. במילים אחרות, זה יהיה חתיכת ילד בן 3…
אז הנקודה היא שנדמה שבאופן כללי, זה לא יהיה הכיוון הנכון להאשים אנשים על הדרך בה הם מתנהגים, הם קורבנות של תרבות מסויימת. ואם אתה או את שקוראים את זה, הייתם גדלים באותה תרבות, הייתם גדלים להיות ככה. זה לא קל לקבל, אבל זו האמת, אם אנחנו באמת כנים עם עצמנו, אנחנו נהיה חייבים לקבל את זה.
ואם אתם מסוגלים לקבל את זה, השאלה הבאה היא: איך מביאים אנשים שגדלו עם שנאה לשנות את הערכים שלהם לערכים שפויים יותר, כאלה שמאפשרים לאנשים לחיות זה לצד זה בלי לרצות לדקור או לבצע לינץ’ בבנאדם רק כי הוא נולד בטעות לקבוצה ה”לא נכונה”? זו הבעיה שצריכים לעבוד עליה בממשלה. והיינו רוצים לראות לצד פרויקטים כמו כיפת ברזל, ולצד מחנה הקריה בת”א, קריה של מגשרים בין תרבויות, סוציולוגים, פסיכולוגים חברתיים שעובדים על הבעיות החברתיות.
נראה שמדע כשיטה, הוא דבר שתמיד הוכיח את עצמו. כשנתנו למדענים את המשימה להגיע לירח הם עשו את זה. כשהם קיבלו את המשימה להגדיל את התוצרת החקלאית – הם עשו את זה. הם מעולם לא קיבלו את המשימה איך להביא לשלום בין קבוצות שמצויות במלחמה. הם פשוט לא קיבלו את המשימה, ולא את הסמכות לפעול בנושא. ואנחנו היינו רוצים לראות קבוצות שעובדות לכיוון הזה, ששואלות על הגורמים שמייצרים שנאה והסלמה בזמני מלחמה.
במילים אחרות, בחברה שפויה לא היינו מקרינים בטלוויזיה פרטי פרטים של הרג שמתחולל ברחובות, אלה היו תדריכים שמגיעים לאנשים המקצועיים שצריכים להתמודד עם זה. הציבור היה מקבל עדכון לכיצד להגן על עצמו, איפה רצוי לא להסתובב וכו’, לא צילומים של אנשים נורים ונדקרים, מראות של דם וצרחות. זו לא עיתונאות שעמלה על זכות הציבור לדעת, זו תרבות עיתונאית מסחרית שמנגנת על היסטריה ציבורית במטרה לספק את נתוני הרייטינג עבור המפרסמים שלה שמעוניינים למכור לכם מוצרים. אם זה עדיין לא ברור: מה הבנאדם הממוצע אמור לעשות עם תמונות של דם והרג בטלוויזיה? להיכנס לפניקה? האם זה יביא אותו לפעול בצורה רלוונטית? או לחפש איזה “ערבי מניאק” להיכנס בו? אתם צריכים לחשוב על זה! באיזו מין חברה אידיוטית אנחנו חיים? ילדינו בעתיד לא יאמינו שלא ראינו כמה מעוות וחסר היגיון המבנה החברתי שאנחנו חיים תחתיו, ואיך לא ראינו שהוא זה שיוצר את הבעיות מלכתחילה.
החברה שאנחנו חיים תחתיה היא באמת מצבור של טיפשות וחוסר כשירות. אם אנחנו באמת רוצים לשים סוף לבעיות החברתיות שאנחנו מצויים בהן, להביא לסיומם של מעגלי אלימות בלתי פוסקים, אנחנו חייבים לשקול מחדש את כל נקודות המבט, ולהתחיל לשאול שאלות על התרבות שאנחנו גדלים בתוכה, הערכים שקיבלנו, ואנחנו חייבים להתחיל להסתכל על כל התמונה, במקום להצביע על קבוצות מסוימות כמקור לבעיה, או לחשוב במונחים של “המקור לבעיה”. אלה עניינים מורכבים בעלי מקורות רבים. מה שאנחנו מציעים היא דרך חשיבה, לאיך אפשר לצאת ממופע האימים הזה שאנחנו חיים בו. וכשאתם שואלים אותנו “מה אתם מציעים?” זו באמת לא תשובה של פסקה או שתיים שתספק אתכם. אם מה שאנחנו אומרים נשמע מעניין או הגיוני, תכינו כוס קפה, תכנסו לאתר שלנו ותתחילו לבדוק אם זה נשמע הגיוני.
ואם יש לכם שאלות, תראו אם הן קיבלו התייחסות במדור השאלות והתשובות.
