האדם מחוקק חוקים וחותם על אמנות, אבל אם אותה האמנה מפסיקה לשרת את האינטרסים של המדינה הזו שחתומה עליה, היא תפר אותה. את רוב החוקים והאמנות מפירים. אז אנחנו גדלנו להאמין שמישהו צריך להיות למעלה, לקבל את ההחלטות ולחוקק את החוקים הללו ולהיות הקובע הסופי. זה לא באמת נכון. הקובע הסופי הוא הטבע.

במילים אחרות, אי אפשר לשאוף לאוכלוסייה של 7 או 8 או 9 מיליארד, בלי לבסס את זה על המשאבים הטבעיים הקיימים. קודם יש לערוך סקר (סקירה של משאבים) ולבדוק כמה משאבים יש לנו; כמה אדמה חקלאית יש, כמה מים, זה קובע בכמה אנשים כדוה”א יכול לתמוך. אם עוברים את המספר הזה, יהיו תת תזונה, סכסוכים טריטוריאליים, פריצות למקומות, לא משנה כמה חוקים נחוקק נגד גניבות.

נראה שיש אנשים שלא מבינים את זה. הם מתעצבנים ואומרים: “מי אתה שתקבע בשבילי?” אם האפיפיור אומר: “פרו ורבו, והאל יספק!”, אנחנו היינו רוצים לשאול אותו: אם האל לא יספק, האם אתה תספק?

אם זה עדיין לא ברור, כשיוצאים עם משלחת לירח, מי קובע כמה מזון ומים יילקחו? במילים אחרות, אי אפשר להכניס לשם אנשים ולשלוח אותם בהתבסס על כך ש”הירח יספק”. או על בסיס דעה של אדם אחד או אחר, הם מחשבים כמה ימים הם מתכננים להיות שם, כמה אנשים צריך להאכיל, כמה מים צריך – זה מה שקובע את זה. אחרת חוקי הטבע יקבעו. חוקי הטבע תמיד קובעים בסופו של דבר.

אנחנו חיים בעולם ישן, עולם של פוליטיקה ודעות. בעבר, פילוסופים רבים דיברו על תפיסות של “חופש” ו”אינדיוידואליות” שנשארו איתנו עד היום. זה משום שאנחנו לא רואים את התקע שמחבר אותנו לטבע, אז זה נראה שאנחנו חופשיים, נודדים לנו לפי רצוננו. אם ניקח את החמצן כולנו נמות מיד, אם ניקח את המים, נמות, ובלי השמש כל הצמחים ימותו, אז אנחנו מחוברים לסביבה. אנחנו חלק מהטבע – לא נפרדים ממנו, וטבעה של התלות שלנו בסביבה בסופו של דבר קובע מה אנחנו יכולים או לא יכולים לעשות מבלי לפגוע בעצמנו.

אז השאלה שלרוב עולה היא “מי יקבל את ההחלטות?”. זוהי בכלל לא השאלה. השאלה האמיתית היא “באיזו דרך יגיעו אל החלטות כך שנחיה בהתאם לחוקי הטבע?”.

הנה איך זה יעבוד: אגרונומים ייקחו דגימות מהאדמה מכל העולם ולפי התוכן שלהם יקבעו שבמקום אחד כדאי לגדל גזר ולהחליף לקני סוכר אחרי 3 חודשים. זו לא דעה – זה ממצא. כששאלו אנשים רק שנתיים לפני הנחיתה על הירח: “אתם חושבים שהאדם יגיע אי פעם לירח?” הרבה מהם ענו: “לא, גם לא בעוד אלף שנה” – זה מסוכן. האם יש לו רקע בטיסה לחלל? בטכנולוגית דחף? טילים? לא. זו פשוט הדעה חסרת הערך שלו.

בעתיד, במקום דעות, לאנשים תינתן גישה למידע, בדומה לאינטרנט, כך שאתה או את תוכלו לחפש כל מידע שתרצו ולהשתתף בקבלת ההחלטות בכל תחום על בסיס הידע שיש לכם באותו תחום.

Leave a Reply