כשאנשים מדברים על חמדנות כדבר טבעי, הם מנסים לומר שככל שהם ראו, תמיד היו אנשים חמדנים, וזה נכון, כי תמיד חיינו בסביבה של מחסור. אנשים מדברים על “דרוויניזם חברתי”, “החזק שורד”, “כמו בטבע”. הרבה מערכות חיים בטבע מצויות במחסור והן מפתחות מעמדות בדומה למעמדות החברתיים שלנו, והתנהגות תחרותית. הנמר לא יכול להרשות לעצמו להיות שיתופי כ”כ. הוא צריך לרוץ ולתפוס את הטרף שלו, ולא תמיד הוא מצליח. אבל פרות לא אגרסיביות כשיש הרבה עשב מסביב. אבל כשיש מעט עשב, גם פרות יכולות להיות אגרסיביות. הגור שלא מצליח להגיע לחלב של אמא ונדחף אחורה, תמיד הופך למנהיג. החיים לימדו אותו שהוא חייב להיות דומיננטי כדי לשרוד.
אז החברה שאנחנו חיים בה גורמת לזה שכשאתה נדיב ונחמד, ואומר ללקוח שלך: “אם תלך לחנות ממול תמצא את זה יותר בזול” ההכנסה שלך יורדת! כשאתה לא אנוכי ואתה נותן לכולם במפעל שכר גבוה משכר המינימום, ובחברה השנייה מעבירים את המפעלים לסין אז אתה פושט את הרגל. כשאתה לא אנוכי אתה חוזר הביתה ומדליק את האור ואין לך חשמל… כי לא שילמת חשבון חשמל. אתה שומע מוזיקה לא טוב כי קנית את מערכת הסטריאו הזולה במקום את היקרה… אבל אם אתה אנוכי, יש לך רכב יוקרתי, אתה אוכל טוב, יש לך דירה גדולה, יש לך מסך טלוויזיה גדול… אז כשאנשים שואלים: “למה אנשים כ”כ אנוכיים?” משום שזה בדיוק מה שהחברה מתגמלת.
הביטוי “הלם תרבות” נטבע כשאנשים הגיעו לתרבויות אחרות ומצאו את עצמם בהלם מהערכים והדפוסים ההתנהגותיים של אנשים אחרים. ההלם הוא משום שאנחנו נוטים לייחס התנהגות של בני אדם להיותם בני אדם, ולא חושבים על ההשפעה התרבותית. ילדים שגדלו מחוץ לתרבות האנושית מדגימים את העיקרון הזה באופן מעורר מחשבה. אוקסנה מאליה, שנזנחה ע”י הוריה וגדלה עם הכלבים בגינה, נמצאה כשהיא הולכת על ארבע, נובחת, אוכלת בשר נא, בעלת חוש ריח גבוה מהממוצע ועוד. המקרים האלה מזכירים לכולנו מה שאנחנו נוטים לא לקחת בחשבון: ההתנהגות שלנו אינה קשורה אך ורק להיותנו בני אדם אלא להיותנו מושפעים מהתרבות האנושית, ואנחנו חייבים לקחת צעד אחורה ולהטיל ספק בצורה רצינית בכל מה שאנחנו מייחסים ל”טבע האנושי”.
כשאנשים גדלים בחברה עם ביטחון כלכלי, הם מתנהגים שונה מאוד מאיך שאנחנו רגילים שאנשים מתנהגים היום – זה לא טבע האדם.