לא, גנים קובעים את צבע העיניים, צורת האף, נטיות למחלות מסויימות, אבל הם לא נותנים לנו מערכת ערכים. דעות קדומות, גזענות, שנאה, כל זה נלמד. אנחנו לא נולדים עם זה. כל אלה מגיעים מהסביבה: מהספרים שאנו קוראים, מהסרטים שאנו רואים, מנסיבות החיים שלנו, האנשים שאנו פוגשים ומזדהים איתם, המודלים לחיקוי שלנו וכו’. אלה ההורים שדופקים את הילד ואומרים לו: “היהודים הם חזירים” “הערבים הם חיות”, זה נלמד, לא מולד.

גנים באמת מציבים אך ורק סט של נטיות מקדימות, הם בשום צורה לא קובעים התנהגות. זו הסביבה שבסופו של דבר קובעת איך יתנהג אורגניזם עם סט של הנטיות הללו.

ציפור עם נטייה גנטית לעוף לא באמת עפה בגלל ה”טבע” של הציפור. יש לה נטייה להזיז את הכנפיים, ובסביבה של אוויר, היא תעוף וההתנהגות הזו תתקבע במשך הזמן. אם היינו לוקחים ציפור ושמים אותה בסביבה ללא אוויר, עם מסיכת חמצן, היא הייתה מזיזה את הכנפיים, ולא מצליחה לעוף. היא הייתה מפסיקה להזיז אותן, ואפילו לא מנסה יותר אחרי זמן מסויים.

לבני האדם יש, לדוגמא, נטייה לפתח מערכת ראייה. האם זה “טבע האדם” לפתח אותה? לא. בסביבה שבה יש אור (ובהנחה שהעיניים תקינות, העצב האופטי תקין, רקמת המוח תקינה וכו’) האדם יראה. אבל אם אדם יושם בסביבה שבה אין אור, נניח חדר חשוך, למשך 5 שנים, האיזורים של הראייה במוח לא יתפתחו. אחרי שהוא ייצא משם הוא יישאר עיוור לכל החיים.

המוח הוא איבר מגיב. כך גם גנים כמנגנון. גנים לא “מייצרים” התנהגות, הם אך ורק מגיבים לסביבה מסויימת והפוטנציאל להתנהגות אמפתית, התנהגות אלימה… כל הנטיות האלה קיימות באדם, אבל הן לא מערכת קבועה מראש. הן מבוססות על הסביבה שמחזקת ומפעילה את הגנים האלה.

האם תאוות כח ושליטה הם לא גנטיים? לא. ההוכחה – יש הרבה תרבויות בעולם, בהן אגוזי קוקוס ובננות מצויים בשפע, המים מצויים בשפע, הדגים מצויים בשפע – כשהדייגים חוזרים עם הדגים ברשת, הם לא אומרים “זה יהיה 15 שקל לקילו”. הם זורקים דגים לכולם. ואף אחד מהילידים לא משווה כמה דגים אוכל כל אחד. כשיש שפע של דגים – כל זה לא משנה. האם הגנטיקה של אותם ילידים שופעת בנדבנות מדהימה? לא. אמצעי המחיה בחברות האלו נמצאים כל כך בשפע – אף אחד לא יוכל להרוויח שום דבר מלהיות אנוכי. למעשה, יש לו רק מה להפסיד. אם תאוות כח ושליטה היו תכונות טבעיות – התרבויות האלה לא היו קיימות. צריך לחשוב על זה. לא היה אפשרי לתרבויות כאלה להתקיים אם זה היה טבוע בגנטיקה של האדם. אלה אמונות עממיות. הרעיון של “טבע האדם” כפי שלמדנו אותו, הוא מיתוס שהתרבות הזו משמרת ומנציחה כדי למנוע משאלות חשובות לצוף ולהישאל.

אנשים מסויימים חושבים שאנחנו מאמינים בכך שהאדם טוב מיסודו. אנחנו לא. אנחנו לא מאמינים שהאדם הוא שום דבר מיסודו. יש לו סט של נטיות מוקדמות לטוב ולרע, אבל כל אדם יכול לגדול להיות אלטרואיסט או רוצח סדרתי, בהתבסס על הסביבה שהוא גדל בה.

מה שאנשים רוצים לומר כשהם מדברים על “טבע האדם” הוא שככל שהם ראו, האדם תמיד היה חמדן, תמיד הפגין אלימות, תחרותיות, וזה נכון, משום שההתנהגויות האלה כמעט תמיד מחוזקות ע”י הסביבה עד כה. במילים אחרות, אנשים אומרים: “תסתכל על עולם הטבע! יש שם היררכיה, שליטה, כח, זה חייב להיות טבעי!” אבל הנמר לא מקבל את הצרכים שלו בקלות, הוא צריך לרוץ ולצוד. ולא תמיד הוא מצליח. הוא נמצא בסביבה שמכריחה אותו להיות כזה כדי לשרוד. לעומת זאת, הפרות רגועות ושלוות, לא כי הן פרות, אלא כי יש המון עשב. אבל כשיש מעט עשב, חיות נושכות אחת את השניה.

אם בני אדם גדלים בסביבה שלא מחזקת מה שאנחנו מכנים “התנהגות פוגענית”, ההתנהגות הזו לא קיימת.

שיעור על גנטיקה מתוך קורס של ד”ר רוברט ספולסקי מאוניברסיטת סטנפורד שנוגע לנושא (כולל המגבלות של מחקרי תיאומים)

Leave a Reply