קודם כל, אנשים תמיד שואלים “מתי נראה את העתיד הזה?”. אנחנו לא יודעים אם יהיה עתיד. אנחנו עשויים להשמיד את עצמנו במלחמה עם איראן, או להרוס את הסביבה. זה תלוי במה שאתם תעשו כשתסיימו לקרוא את המאמר הזה.

שלב המעבר יהיה כואב. אנחנו מצטערים על זה, אנחנו היינו רוצים שאנשים יהיו שפויים יותר ויישבו ויחשבו ברציונליות, יראו את הנזק שאנחנו עושים לסביבה ואחד לשני ויתכננו חברה שפויה יותר, אבל למרבה הצער, אנשים הם לא כאלה בשלב הזה של ההיסטוריה. הממסד מבצע אינדוקטרינציה באנשים, ומרגיל אותם לקבל את הזיהום, את ההומלסים ברחוב, את הנטל הכלכלי, את השחיתות… הם אומרים “ככה זה”. זה לא “ככה”, זה איך שהממסד חינך אותם להאמין.

ההיסטוריה מראה שאנשים היו צריכים לאבד את הבית ואת העבודה כדי להתחיל לחשוב על שינוי חברתי. אז שלב המעבר יהיה כואב. יהיו הפיכות, אנשים שורפים מכוניות, שוברים חלונות ראווה, משום שהם לא מכירים דרך אחרת. אבל ככל שיותר אנשים יידעו על פרויקט ונוס ויפעלו לכיוון (לא רק יידעו!), כך גדלים הסיכויים לשלב מעבר חלק יותר.

אבל לשים את הנטל עלינו, במילים אחרות, אנשים תמיד שואלים אותנו: “אז מתי נראה את פרויקט ונוס?” הם שמים את הנטל עלינו, כאילו שזה תלוי בנו. אנחנו לא יכולים לעשות את זה לבד, אנחנו לא נמצאים בעמדת כח. אין לנו שליטה על אמצעי התקשורת או החינוך. אנחנו זקוקים לעזרה מכם ולהשתתפות שלכם. אלה אתם שיכולים לעזור להביא את השינוי. אם מיליונים של אנשים ידרשו את פרויקט ונוס – אנחנו נראה שינוי חברתי.

אז אם אתם אוהבים את פרויקט ונוס – דברו עליו עם חבריכם, בעבודה, בלימודים, תפרסמו אותו באינטרנט, בפייסבוק, בטוקבקים, אם אתם מוזיקאים – כיתבו עליו שירים, אם אתם אומנים, תעשו אומנות עליו, תארגנו הרצאות עליו באוניברסיטה ובמפגשים חברתיים. זה תלוי במה שאתם תעשו, אם פרויקט ונוס יקרה. אם לא תעשו דבר – דבר לא יקרה.

אם תלמדו עליו הרבה, דרך הספרים והסרטים שבאתר, תשתמשו בדוגמאות שאנחנו משתמשים בהן, זה יעזור לכם להסביר אותו לחברים שלכם. זה קשה מאוד לדבר עליו עם רוב האנשים, משום שרוב האנשים מעולם לא נחשפו למשהו דומה, וצריך ללמוד איך לגשת לאנשים ולהביא להם רעיונות רדיקליים כאלה, אחרת אתם מקבלים את אותן התגובות: “זה אוטופיה” “זה נשמע כמו קומוניזם”, “מה זה, דיקטטורה של מדענים?”, “זה לא יעבוד, טבע האדם לא יאפשר”…

הסיבה שאנשים מגיבים בדרכים האלה, היא משום שהם מגיעים מסביבות דומות, וזכו לחינוך דומה: שדברים מסויימים הם תמיד בדרך מסויימת, שבני אדם תמיד ירמו יגנבו ישקרו, שזה טבע האדם… הם גודלו לפחד מרעיונות חדשים ולהשוות אותם לקומוניזם או דיקטטורה. ככל הנראה, נסיבות החיים שלכם היו שונות אם אתם כאן. עליכם ללמוד על שיטות שונות להציג את הרעיונות האלה לאנשים שגדלו אחרת, בדרכים שהם מסוגלים להבין. לא אתם. זה תלוי בכם עכשיו! אם לא תעשו דבר – דבר לא יקרה.

אם מספיק אנשים ייחשפו לפרויקט ונוס ויטילו ספק באינדוקטרינציה שהם קיבלו – אתם תראו שינוי חברתי. אבל זה ידרוש סרטים, סמינרים, מאמרים, סרטונים באינטרנט, ואת ההתמוטטות של המערכת הנוכחית. אגב, אל תדאגו לגבי זה, היא כבר בדרך למטה, זו הסיבה שרוב המדינות מעבירות חוקים פאשיסטיים, מתחמשות… במילים אחרות, מה שאתם צריכים לדאוג לגביו הוא לא מתי תקרוס המערכת אלא שמספיק אנשים יתמכו בפרויקט ונוס לפני שדברים ייעשו יותר מדי גרועים, ונעבור את נקודת האל-חזור.


האסון ביפן.

הנזק שאנחנו עושים לסביבה, התעשייה, אסונות הנפט והגרעין, הזיהום המתמשך של האוויר והאוקיינוסים… ואם ניכנס למלחמה גרעינית אנחנו יכולים להרוס את הסביבה תוך 3 ימים. זה מה שמדאיג אותנו, לא מדאיג אותנו או מעסיק אותנו הרעיון של “מתי המערכת תתמוטט? בוא נעזור למערכת להתמוטט” שהרבה אנשים מדברים עליו. היא כבר מתמוטטת, אתם לא צריכים לעזור לה להתמוטט, אתם צריכים לוודא שיש מספיק אנשים שמבינים מה הכיוון שצריך לחתור אליו, שיישאר משהו לבנות איתו מחדש, אחרת לא יישאר כלום. אם אנשים לא יבינו על מה אנחנו מדברים לפני שיהיה מאוחר מדי, הם ינסו מחדש קומוניזם, סוציאליזם, רפורמות כלכליות, וזה ימשיך להיכשל ולהדרדר.

מהפכות לא יביאו לשינוי חברתי, אם הציבור לא מחונך להבין את הפתרונות. במצרים הם ימשיכו להפיל את המנהיגים בזה אחר זה, וזה לא יעזור. זה לא באמת ישפר את המצב שלהם. כי אין להם באמת פתרונות. פוליטיקה מעולם לא באמת פתרה בעיות. המערב יחווה דברים דומים, זו רק שאלה של זמן. בינתיים, מה שאתם תעשו זה מה שיקבע אם אנחנו נראה את העתיד שאנחנו מדברים עליו. אחרת לא יהיה עתיד, זה רק ימשיך וידרדר.

אנחנו מצטערים על מה שאנחנו אומרים. הרבה אנשים לא אוהבים את הדיבורים האלה על הדרדרות ונקודת האל חזור, גם אנחנו לא. השאלה היא: האם אתם בעלים של רשת תקשורת גדולה? התשובה היא בדר”כ לא. צריך להבין – לנו אין שליטה על הדברים האלה. אנחנו יודעים שאם נוכל להגיע לטלויזיה נוכל להשפיע על מיליונים של אנשים, אבל איך אנחנו יכולים לומר ש”הכל יהיה בסדר” אם אין לנו גישה למדיה ולאמצעי תקשורת המוניים? אנחנו לא יודעים אם “הכל יהיה בסדר” – זה תלוי במה אנשים יעשו. זה תלוי, שוב, במה תעשו כשתסיימו לקרוא את המאמר הזה. אם תגידו: “נו, שום דבר לא יקרה” ותחזרו לחיים שלכם, לעבודה ולחיי המשפחה – אז שום דבר לא יקרה.

אבל אם אתם באמת רוצים לראות שינוי חברתי, אם אתם אוהבים את פרויקט ונוס, אתם צריכים להתקשר לערוץ 2, ערוץ 10, לרדיו, להגיד להם שאתם רוצים לשמוע על פרויקט ונוס, שנמאס לכם לשמוע שוב ושוב את אותם פרשנים כלכליים, אתם רוצים לשמוע מה יש לפרויקט ונוס לומר. אתם צריכים ללכת לאוניברסיטאות, לדבר עם סטודנטים, לתפוס אותם לפני שהם נכנסים לממסד. אתם צריכים לדבר עם תעשיינים וארגונים שמנסים לקדם ראית עולם חברתית או אקולוגית ולהראות להם מה הטרנדים כרגע. שמה שהם עושים לא הולך לעבוד, ולהכין להם מצגת על פרויקט ונוס. כל אלה פרויקטים שאנחנו רוצים לקדם. אנחנו לא יכולים לעשות את כל זה בלעדיכם.

אם נוכל לבנות קהל תומכים גדול לפרויקט ונוס, ונצליח להתקין אותו קודם כל במדינה אחת, אז נוכל לבנות שם עיר ניסוי שתציג דרך חיים אלטרנטיבית ותזמין אנשים מכל העולם לחוות אותה למשך שבועיים ואז לחזור למדינות מהן הם באו ולדחוף לבנות 2 כאלה בצרפת, 4 ברוסיה, 3 בגרמניה 6 בסין… עד שכולן יתאחדו יחד. לא קמים בוקר אחד ומכריזים על כדור הארץ מורשת משותפת.

אבל זה תלוי בכמה עבודה אתם תעשו. אנחנו לא יכולים לעשות את זה לבד. “צייטגייסט אדנדום” הציג את הפרויקט לקהל גדול, אבל זה יצריך סרטים רבים, לא רק אחד או שניים, כדי להשפיע על כיוון החברה, כמו גם סמינרים ודרכים אחרות. זה מצריך הרבה כסף והרבה מתנדבים, ולכן אנחנו זקוקים לכם. לימדו על פרויקט ונוס והצטרפו אלינו. אנחנו עובדים כרגע על הרבה פרויקטים כדי לקדם את ההתפשטות של הרעיונות האלה בחברה. העזרה שנקבל תקבע אם נראה את העתיד הזה. זה תלוי בכם עכשיו.

עוד על הנושא:
איך אפשר לעזור?

cities20p.jpg.pagespeed.ce.y9BkG_SLQx

Leave a Reply