קודם כל, כפי שאולי אפשר להבין מהתשובה לשאלה "האם יש את המשאבים?", זו לא רק גודלה של האוכלוסיה שמהווה בעיה, למעשה הבעיה קשורה יותר לדרכי ניהול כושלות של המשאבים שיש לנו. בניהול משאבים חכם הכולל שימוש בטכנולוגיות גידול מזון ללא אדמה (כמו הידרופוניקה ואקוואפוניקה), מערכות תחבורה יעילות, ערים יעילות, יהיו לנו יותר ממספיק משאבים להתמודד גם עם מיליארדים של בני אדם.

 

כמובן שגדילה של האוכלוסייה שתהיה לא פרופורציונלית ביחס ליכולות הטכניות שלנו לספק את הצרכים של בני אדם, תוביל למלחמות, מחלות, תת-תזונה והרס של הסביבה שאנו תלויים בה. לכן יש צורך בקשר יציב בין היכולת הטכנית לספק שפע לאוכלוסייה לבין גודל האוכלוסייה. זה ייעשה באמצעות חינוך. במילים אחרות, כשאנשים שואלים איך יהיה ניתן לשלוט בדמוגרפיה – שליטה בדמוגרפיה תלויה בחינוך, אנשים מחונכים לא צריכים שום שליטה.

זה לא מפתיע ששיעור הלידות הגבוה ביותר הוא בחברות ומדינות שבהן יש את החינוך הירוד ביותר ואת הכמות הנמוכה ביותר של אפשרויות כלכליות וחברתיות זמינות לאותם אנשים, כאשר במדינות מערביות אנחנו רואים בדר"כ אוכלוסייה יציבה במספר ולפעמים אף שהולכת ופוחתת במספר (למשל בגרמניה).

בנוסף, כשלוקחים בחשבון את הנושא אליו התייחסנו במענה לשאלה: "עם מיכון רוב העבודות, מה אנשים יעשו?" קל לראות שכאשר לאנשים יהיה את החופש המלא לרכוש השכלה בכל תחום ללא תג מחיר, לטייל לכל מקום בעולם ולקחת חלק בכל פעילות שמעניינת אותם, הרבה פחות סביר שאנשים יעדיפו להישאר בבית ולטפל בילדים, מה שיוסיף עוד לפתרון הבעיה.

 ריבוי טבעי נתפס כבעייתי בגלל הזיהום והלחץ על המערכת האקולוגית. בפרויקט ונוס היחס לאקולוגיה הוא לא רק יחס מניעתי, 'בואו לא נזהם'.  אנחנו משקיעים משאבים רבים בניקוי הסביבה, בשיקום הנזקים שעשינו לאוקיינוסים, לאדמה, למקורות המים שלנו, לאוויר ולמגוון הביולוגי. אנחנו רואים בזה מאמץ מלחמתי, וחלק מתפיסת הביטחון הלאומי שלנו. היום התפיסה של ביטחון לאומי היא תפיסה צרה מאוד של תרבות פרימיטיבית (פרימיטיבית מלשון 'ראשונית') ומיליטנטית. האם דאגה לכך שיהיה לנו אוויר נקי לנשום, מים נקיים לשתיה ומזון בריא – הוא לא חלק אינטרגלי ובסיסי בתפיסת ביטחון לאומי של תרבות חושבת?

Leave a Reply