מאמרים נוספים

אי אפשר לעשות את זה, כי טבע האדם לא יאפשר

שאלה פשוטה: למה זה שעם כל הצמיחה העצומה וההתפתחות האדירה בטכנולוגיה, האדם הממוצע בכל מדינה מפותחת עובד יותר שעות עבור פחות שכר מאשר לפני 40 שנה? למה בעולם שבו יש פי 2 מזון ממה שאנו צורכים (לפי ארגון המזון של האו”ם) 16 אלף ילדים מתים כל יום ברעב?

המצב היום בתחילת העשור השני של המאה ה-21 הוא על פניו בלתי נתפס. עם העליה העצומה בטכנולוגיה אנחנו עדיין מתמודדים עם אותן בעיות: מלחמות, עוני, רעב, אבטלה, משברים כלכליים, כאילו שאין שום דרך לפתור את זה ואלה פשוט טבעם של הדברים. למרבה הצער, רוב האוכלוסייה מותנית לקבל את המצב הזה כפי שהוא ולא להטיל ספק בסדר החברתי.

באיזשהו מקום רוב האנשים חושבים:

"כן, אנחנו מזהמים את הסביבה… כן, מיליונים מתים ברעב… כן, יש לנו פערי הון עצומים, כן, יש את המלחמה התורנית שמתחוללת אי שם באיזו מדינה שאנחנו לא יודעים לאיית את השם שלה… אבל טוב נו, מה אפשר לעשות, בוא נפתח טלויזיה…"

הציבור פשוט מותנה לקבל את המצב הזה, משום שזה סדר העדיפויות שהחברה הזו מקדמת; את האינטרס האישי הצר, האנוכיות חסרת הרחמים והאדישות, בין אם לחברה או לסביבה.

זה פשוט טבע האדם, אז תמשיך בחיים שלך (לעבוד ולצרוך) ותפסיק לדאוג לדברים שאי אפשר לשנות…

זו פחות או יותר התגובה האוטומטית. כמעט אף אחד לא עוצר לרגע לשאול את עצמו שאלה פשוטה:  מה זה “טבע האדם”? מה יוצר את האופי השלילי הנצחי הזה של החברה? מה הסיבות לבעיות הללו?

סביבה מעצבת התנהגות

מעטים עוצרים לחשוב מה ההשפעה של הסביבה על בני האדם. אם ניקח כל אדם בכל מקום בעולם, כתינוק, ונעביר אותו למדינה אחרת, הוא ידבר בשפה אחרת. הוא יקבל על עצמו את המסורות המקומיות, יאמין בערכים הרווחים בחברה הזו ואף ישאף לאותן שאיפות שהחברה הזו מקדמת. אם ניקח כל תינוק ונגדל אותו בגרמניה הנאצית, אם כל מה שהוא רואה זה “הייל היטלר, גרמניה מעל לכל” זו תהיה מערכת הערכים שלו. אם הוא לא נחשף לתרבויות אחרות, בסרטים או ספרים, הוא לא יוכל לבחור אחרת.

אם כל מה שאדם יודע זה מה שהוא נחשף אליו, כיצד אפשר לדבר במונחים של אינדיוידואליות או רצון חופשי? שהרי הרצון שלך נקבע מראש, ע”י המידע אליו נחשפת, וכל קבוצה קטנה בונה חומה סביב התרבות שלה ומאדירה את עצמה בפני חבריה, מלכלכת על השאר.
הנאצים ראו עצמם “הגזע העליון”. היהודים קוראים לזה “העם הנבחר”. האמריקאים חונכו לשנוא את הקומוניזם והקומוניסטים את הקפיטליזם. מראש אנשים בתרבות מסויימת מחונכים לתמוך בעמדת הממסד שמצידו מתנה את חברי הקבוצה לסט של ערכים שרירותיים לחלוטין, שלא מבוססים על דבר מלבד המקום המקרי בו נולד אותו אדם.

 

אך מאותה מקריות צומחים הרצון והשאיפות של האדם, שאיפות שאנשים רואים כ”רצון חופשי”. השאיפות של נוצרי קתולי יהיו שונות משל נזיר בודהיסטי, ואלו יהיו שונות משל ישראלי חילוני.
על אף שקיימות חברות סגורות יותר ואחרות נתפסות “חופשיות” יותר, ככלל, כל המדינות וכל התרבויות היום על הפלנטה הן מערכות ממוסדות שלא מעודדות חשיבה ביקורתית ככלל ובמיוחד שלא מעודדות הטלת ספק בערכי הקבוצה עצמה. על אף שהחברה המערבית תופסת את עצמה כ”דמוקרטית” ו”חופשית”, כמעט לכל אדם ממוצע היום בכל מדינה מערבית יש תכנית חיים מובנית מראש:
בית ספר, אוניברסיטה, חתונה, משפחה, ילדים, עבודה, ושאיפה להתעשר כמה שיותר כדי לעבור לגור בכפר ולהתרחק מהזיהום של הערים…

על אף ה”אינדיוידואליות” כביכול, אנחנו רואים דפוס חוזר בכל מדינה רצון חופשי?מערבית של שאיפות מובנות מראש. כך שככל שזה נוגע לאובייקטיביות, אין הבדל משמעותי בין החברה המערבית להתניה התרבותית שעוברת בחורה שגדלה בערב הסעודית ושואפת להיות “האישה הראשונה של השייח”. היא קורבן של תרבות בדיוק כמו כל אדם “חופשי” במדינה “דמוקרטית”, שלא מטיל ספק בערכים שהוא קיבל מאז שנולד, ולא רואה את השאיפות שלו בחיים כתוצאה של הקניה תרבותית.
אי אפשר להגזים בחשיבותן של השפעות חברתיות תרבותיות אלה על כל סוג של “קבלת החלטות” שאנו עושים במהלך חיינו.

כשאנחנו מתחילים להבין את המשמעות העצומה של ההשפעה הסביבתית על האדם, אי אפשר שלא לקחת בחשבון את המערכת הכלכלית חברתית אל תוך המשוואה. משום שאם כך, אנחנו לא מדברים על טבע האדם, אלא על “טבע הסביבה” המעצבת את התנהגות האדם.

אז איך אפשר לדבר על התנהגות בלי להזכיר את המערכת החברתית?